מתי שווה לעשות רק ביטוח חובה? , על איזה סוגי רכב שווה לעשות ביטוח מקיף? , איפה אפשר להשיג את המכירים הכי טובים לביטוח רכב?
על כל השאלות האלו ועוד ננסה לענות במדריך ביטוח הרכב, אנא היכנסו בקרוב ! , המדריך יתעדכן בקרוב.
להלן תקציר ניתן לראות את כל המונחים בקישור פה
אבזור הרכב | אבחון רכב | ביטוח חובה | ביטוח מקיף | ביטוח רכב | ביטוח רכב | ביטוח רכב צד ג | ביטוח תאונות | הצעת ביטוח | השתתפות עצמית | זיקת ביטוח | חברות ביטוח | חוק הפלת"ד | יחוד העילה | מוסך הסדר | סוכנויות ביטוח | צד שלישי | שמאי
אם יש לכם עוד הצעות או תוספות למילון המושגים , אנא לחצו על הוסף תגובה חדשה, אנו נבדוק ונשלב תגובתכם , באם תהיה רלוונטית...
על מי מוטל נטל ההוכחה בתביעות ביטוח – המבוטח או המבטח?
חלק ב'-חובת המבטח /מאת מיכל בסה (חסין), עו"ד
החלק הראשון של מאמר זה עסק בשאלת הנטל המוטל על המבוטח המגיש תביעה נגד חברת הביטוח בגין מקרה ביטוח שארע. מבוטח, די שיוכיח את יסודות מקרה הביטוח ומשעשה כן עובר הנטל לחברת הביטוח להוכיח כי חל אחד מהחריגים לחבותה.
מעיון מעמיק בפסיקת בתי המשפט בתביעות ביטוח, לרוב, טוענת חברת הביטוח כי אירוע התאונה כלל לא התרחש וכי התובע-המבוטח מסר עובדות כוזבות באשר לתאונה.
סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א- 1981 מתייחס לסיטואציה כזו:
"25. מרמה בתביעת תגמולים
הופרה חובה לפי סעיף 22 או לפי סעיף 23(ב), או שנעשה דבר כאמור בסעיף 24(ב), או שהמבוטח או המוטב מסרו למבטח עובדות כוזבות, או שהעלימו ממנו עובדות בנוגע למקרה הביטוח או בנוגע לחבות המבטח, והדבר נעשה בכוונת מרמה - פטור. המבטח מחבותו."
(הדגשה שלי – מ.ב.).
מכאן, שהנטל על חברת הביטוח להוכיח כי מתקיים החריג הנ"ל, הפוטר אותה מחבותה לפיצוי המבוטח. על חברת הביטוח להראות כי התקיים אחד מהחריגים לחבות המשחרר אותה מחבות, במקרה בו עמד המבוטח בנטל המוטל עליו.
ההבחנה בין יסוד מיסודותיו של מקרה הביטוח לבין חריג לחבות היא במקרים רבים הבחנה קשה. עמד על כך השופט אנגלרד, באומרו:
"הכול מסכימים כי בעוד שההוכחה של יסודות 'מקרה הביטוח' מוטלת על המבוטח, הרי המבטח הוא אשר נושא בנטל להוכיח את ה'חריגים' לכיסוי הביטוחי. דא עקא, ההבחנה בין היסודות של מקרה הביטוח לבין החריגים מעוררת לעתים שאלת פרשנות הקשה לפתרון. מקור ראשי לקושי מצוי בחוכמת המנסחים: אלה מסוגלים לשלב בקלות חריגים לכיסוי הביטוחי בתוך עצם הגדרת יסודותיו של מקרה הביטוח" (רע"א 143/98 דיב נ' הסנה - חברה ישראלית לביטוח בע"מ, פ"ד נג(1) 450, 452 (1999)).
בתום הדיון כולו בית המשפט בוחן את השאלה אם הרים בעל הדין את נטל השכנוע המוטל עליו ובית המשפט משיב לשאלה זו על פי כלל הראיות שבאו בפניו ועל בסיס הערכת מהימנותן של ראיות אלו וקביעת משקלן הראייתי. מידת ההוכחה הנדרשת במישור האזרחי היא הוכחה במידה של "הטיית מאזן ההסתברות". מחד- על חברת הביטוח לעמוד בנטל השכנוע ולהוכיח כי מדובר בנזק שארע בנסיבות אחרות מאלו שטוען המבוטח ומנגד, על המבוטח לשכנע את בית המשפט כי אכן התרחשה התאונה או מקרה הביטוח באמצעות ראיות כגון דו"ח שמאי, תמונות של הרכב הנפגע, חשבונית של המוסך אודות התיקונים שביצע ברכב וכד'.
לחלק הראשון של המאמר
הכותבת: מיכל בסה (חסין), עורכת דין ומגשרת מוסמכת. מחברת הספר "פילוסופיה של המשפט-מבוא לתורת המשפט" בהוצאת אתיקה.
תוכן המאמר נועד להשכלה בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, אינו חסין מטעויות והשמטות ואין להסתמך עליו לשם ביצוע או הימנעות מביצוע פעולה כלשהי.תוכן המאמר נועד להשכלה בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, אינו חסין מטעויות והשמטות ואין להסתמך עליו לשם ביצוע או הימנעות מביצוע פעולה כלשהי.
ביטוח רכב , ביטוח בריאות , ליסינג , קופות גמל , השכרת רכב צריכים הצעת מחיר בתחומים הנ"ל , לחצו לביצוע סקר שוק מקיף. כמו כן אתם מוזמנים לבקר ב - לוח רכב המתקדם והחדש שלנו
מקור המאמר: www.articles.co.il מאמרים לשימוש חופשי.
על מי מוטל נטל ההוכחה בתביעות ביטוח חלק א'
על מי מוטל נטל ההוכחה בתביעות ביטוח ? המבוטח או המבטח?
חלק א'-חובת המבוטח /מאת מיכל בסה (חסין), עו"ד
כידוע, הכלל הוא כי נטל השכנוע מוטל על "המוציא מחברו", ולפיכך זה שמגיש את התביעה נושא בנטל השכנוע לגבי כל יסודותיה העובדתיים של עילת תביעתו. ואולם, כאשר מדובר בתביעות ביטוח, קבעה הפסיקה כי נטל השכנוע להראות כי המקרה שאירע נכנס לתנאי השיפוי שבפוליסה מוטל על המבוטח, ואילו הנטל להראות כי התקיים אחד מהחריגים לחבות המשחרר את חברת הביטוח מאחריות מוטל על המבטח, במקרה בו עמד המבוטח בנטל המוטל עליו.
דהיינו, בעוד שההוכחה של יסודות מקרה הביטוח מוטלת על המבוטח - התובע הרי שהמבטחת-הנתבעת היא אשר נושאת בנטל להוכיח את החריגים לכיסוי הביטוחי.
בית המשפט העליון דן לאחרונה בהרחבה בשאלת נטל ההוכחה במקרי ביטוח, במסגרת ע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ תק-על 2006(4), 64. כך קבעה כבוד השופטת עדנה ארבל לעניין נטל השכנוע בתביעות ביטוח, בעמוד 74:
"ניתן להניח כי רוב המבוטחים הם שומרי חוק, ואינם מעורבים במרמות ביטוח. לפיכך, יש טעם לפגם בעיניי שבכל מקרה בו מבוטח פונה למבטח ודורש את התגמולים עם קרות מקרה הביטוח, ירחף מעל ראשו צל של חשד כי הוא עצמו ביים שוד או הצית את רכושו שלו. משמעות הדבר היא כי די יהא בטענתה הסתמית של חברת הביטוח כי יד המבוטח הייתה במעל, על מנת להביא לכך שאנשים תמימים ללא עבר פלילי, שאינם קשורים למעגל העברייני, יאלצו לעלות לדוכן העדים ולשכנע את בית המשפט שייתן בהם את אמונו ...סבורה אני כי חזקת החפות משמעה שהמבוטח אינו צריך לשלול מראש את מעורבותו במעשים פליליים בכל מקרה בו הוא דורש את תגמולי הביטוח, רק בשל טענתה הסתמית של חברת הביטוח כי ידו הייתה במעל... מרגע שהוכיח המבוטח כי התרחש האירוע המוגדר, אין להדביק לו תווית של עבריין, ואם חברת הביטוח מעוניינת להוכיח היפוכו של דבר, שתתכבד ותביא ראיות לכך."
(הדגשה שלי ? מ.ב.).
היינו, מבוטח המגיש תביעה נגד חברת ביטוח די לו שיוכיח את יסודות מקרה הביטוח. כלומר, להוכיח כי ארע מקרה הביטוח ושנגרם לרכבו נזק בעקבות המקרה (לרוב באמצעות הבאת ראיות כדוגמת חוות דעת שמאי אודות הנזקים שנגרמו לרכב ותמונות המלמדות על הנזק שנגרם לרכב). משעשה כן, עובר הנטל לחברת הביטוח-הנתבעת להוכיח כי חל אחד מהחריגים לחבותה. על חברת הביטוח להוכיח כי הנזק הנתבע ע"י המבוטח ארע בנסיבות אחרות מאלו שטוען התובע.
חלק ב' של המאמר יעסוק בנטל ההוכחה המוטל על חברת הביטוח.
לחלק ב' של המאמר שעוסק בצד המבטח
הכותבת: מיכל בסה (חסין), עורכת דין ומגשרת מוסמכת. מחברת הספר "פילוסופיה של המשפט-מבוא לתורת המשפט" בהוצאת אתיקה.
תוכן המאמר נועד להשכלה בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, אינו חסין מטעויות והשמטות ואין להסתמך עליו לשם ביצוע או הימנעות מביצוע פעולה כלשהי.
ביטוח רכב , ביטוח בריאות , ליסינג , קופות גמל , צריכים הצעת מחיר בתחומים הנ"ל ,לחצו לביצוע סקר שוק מקיף. כמו כן אתם מוזמנים לבקר ב - לוח רכב המתקדם והחדש
מקור המאמר: www.articles.co.il מאמרים לשימוש חופשי.